דף הבית › מאמרים › ביטול צו עיכוב יציאה

אם זרה "נתקעה" בישראל עם בנה: כך ביטלנו את צו עיכוב היציאה וזכינו במשמורת

אב ישראלי עיכב את יציאת בנו מהארץ ותבע משמורת. בית המשפט דחה את התביעה, קבע משמורת אצל האם והתיר לה לחזור לארצה עם הילד.

מאת עו"ד אורן ברקן · זמן קריאה: כ-5 דקות

הסיפור בקצרה

אם צעירה, אזרחית זרה, הגיעה לישראל עם בנה בן הארבע לביקור קצר אצל אבי הילד, אזרח ישראלי. האב עצמו עודד את הביקור ורכש את כרטיסי הטיסה. כשביקשה לחזור לביתה, גילתה בשדה התעופה שהאב הוציא נגד הילד צו עיכוב יציאה מהארץ והגיש נגדה תביעת משמורת.

מאותו רגע היא נותרה בארץ זרה, בלי מעמד, בלי אפשרות לעבוד ובלי משפחה תומכת. כעשרה חודשים אחר כך, בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האב, קבע את המשמורת אצל האם והתיר לה לחזור עם בנה לארץ מוצאם.

ייצגנו את האם בתיק (עו"ד אורן ברקן ועו"ד טל בלילה). פסק הדין ניתן בתמ"ש 41741-03-16 על ידי כבוד השופט בן שלו, והותר לפרסום בלי פרטים מזהים. גם במאמר הזה השמטנו פרטים שעלולים לזהות את המשפחה.

מה בית המשפט היה צריך להכריע

בית המשפט עמד מול שלוש שאלות שלובות: אצל מי תהיה המשמורת, האם מותר לילד לעזוב את ישראל, ואיך שומרים על הקשר שלו עם ההורה שנשאר מאחור. הצדדים הסכימו שבאותו הליך יוכרעו גם דמי המחיה לילד.

  • טובת הילד: כשהורים שחיים בנפרד לא מסכימים, החוק משאיר את ההכרעה בידי בית המשפט (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). השאלה המרכזית היא טובתו של הילד הספציפי, ולא מי מההורים אמיד יותר.
  • חזקת הגיל הרך: סוף סעיף 25 קובע שילדים עד גיל 6 יהיו כברירת מחדל אצל אמם, אלא אם יש סיבות מיוחדות. הילד היה בן חמש.
  • עיכוב יציאה מהארץ: צו כזה ניתן לרוב מהר ובאופן חד-צדדי, כדי למנוע מצב של עובדה מוגמרת. האתגר הוא לשכנע את בית המשפט לבטל אותו, ולהראות שהקשר עם ההורה השני יישמר גם אחרי היציאה.

איך ניהלנו את התיק

האב הגיע להליך מעמדה חזקה: משפחה אמידה, בית בישראל, עדים מטעמו ושלל טענות נגד האם. האסטרטגיה שלנו הייתה להעביר את המוקד מהטענות של הצדדים לממצאים של גורמים מקצועיים בלתי תלויים.

  1. הקדמת הבירור. האם והילד חיו בישראל בתנאים קשים, וכל חודש של עיכוב פגע בהם. הגענו להסכמות דיוניות שאפשרו להכריע בכל השאלות בהליך אחד, בפחות מעשרה חודשים. בינתיים נקבעו לאם דמי מחיה.
  2. חוות דעת מומחה ותסקירים. המומחה שמינה בית המשפט קבע שהאם היא ההורה הפסיכולוגי העיקרי ושיש לה יכולות הוריות טובות. כדבריו, מצבו התקין של הילד מעיד "כמאה עדים" על יכולותיה. העו"ס לסדרי דין המליצה את אותו דבר.
  3. חשיפת התנהלות האב. הראינו שהאם הוזמנה לביקור ושהצו הוצא מאחורי גבה. המומחה תיאר את ההליך כ"מניפולטיבי וקיצוני". מבחן אישיות שערך לאב נפסל בגלל ניסיון להציג את עצמו באור חיובי מדי.
  4. פירוק הראיות נגד האם. האב הציג מסמך רפואי ממקור לא ידוע נגד האם. בחקירה נגדית הוא סירב לגלות מאיפה הגיע, ובית המשפט כתב ש"הדברים אומרים דרשני". עד מרכזי מטעם האב התברר כעובד של משפחתו, ועדותו נמצאה בלתי משכנעת.
  5. עדות כנה של האם. האם ענתה במישרין גם על שאלות לא נוחות, והסבירה את האירועים שהאב ניסה להציג כמדאיגים. בית המשפט קבע שהיא לא ניסתה להאדיר את עצמה, וזה חיזק את אמינותה.

ההכרעה

בית המשפט דחה את תביעת האב במלואה. השופט קבע שכדי להעביר ילד רך בשנים מהדמות היציבה בחייו צריך "נסיבות כבדות משקל", ושאלה לא הוכחו.

  • משמורת: אצל האם, עד גיל 18. השופט ציין שהאם יצרה לילד "אי של יציבות" במציאות קשה, בכוחותיה שלה.
  • יציאה מהארץ: הותרה, בתנאי שהאם והילד יטוסו ישירות לארץ מוצאם. לאם ולילד לא הייתה זיקה לישראל, והשופט קבע שלא מוצדק להשאיר אותם כאן "תלויים אך בחסדי האב". צו עיכוב היציאה בוטל.
  • דמי מחיה: 1,600 ₪ לחודש עד גיל 18, צמודים למדד, לפי הצרכים ההכרחיים הנהוגים בישראל. האב משלם אותם כל עוד הקשר שלו עם הילד מתקיים. לנושא המזונות בהרחבה: מזונות ילדים: איך נקבע הסכום.

איך נשמר הקשר עם האב

האב טען שאם הילד יעזוב את ישראל, האם "תיעלם" איתו. בית המשפט לא קיבל את הטענה. הוא ציין שהאם היא זו שיזמה את ההיכרות בין האב לבן, עוד לפני שאבהותו הוכרה.

כדי להבטיח את הקשר, נקבעו הסדרים מפורטים:

  • שיחת טלפון כל יום, ושיחת וידאו לפחות פעמיים בשבוע.
  • לימודי עברית מגיל 6. האב מממן לפחות מחצית מהעלות.
  • שני ביקורים של האב בשנה בארץ מגורי הילד, על חשבונו.
  • מגיל 12, ביקור של עשרה ימים בישראל פעם בשנה.
  • האם ממציאה תעודת לידה מאומתת, כדי שהאב יוכל לרשום את הילד בישראל.

המנגנון המעניין בפסק הדין הוא החיבור בין הקשר לכסף: אם האם לא תקיים את הסדרי הקשר, האב פטור מדמי המחיה לאותה תקופה. כך שני הצדדים מקבלים משהו: האם חוזרת הביתה עם הילד, והאב שומר על קשר קבוע עם בנו. הוצאות לא נפסקו, והשופט ציין שהאב אכן דואג לבנו. על השיקולים במשמורת בכלל: משמורת משותפת: איך נקבעים זמני השהות.

מה זה אומר להורים במצב דומה

צו עיכוב יציאה הוא לא סוף הדרך. הורה שמגיע לבית המשפט עם פחות כסף ופחות קשרים יכול לנצח, כשהוא מראה שכך טוב לילד.

  • פעלו מהר. כל חודש של עיכוב יוצר מצב של עובדה מוגמרת. בקשה לביטול הצו ודיון מזורז קריטיים.
  • שתפו פעולה עם הגורמים המקצועיים. חוות דעת המומחה והתסקיר הם לרוב הראיה הכבדה ביותר בתיק משמורת.
  • אל תנתקו את הקשר עם ההורה השני. הורה שמאפשר קשר באופן טבעי בונה את הטיעון החזק ביותר נגד החשש שייעלם עם הילד.
  • הציעו מנגנון קשר מעשי. שיחות קבועות, ביקורים וערבויות עוזרים לשכנע את בית המשפט לאשר יציאה מהארץ.

שאלות נפוצות

האם אפשר לקבל צו עיכוב יציאה בלי שההורה השני ידע?

כן. צו כזה ניתן לרוב באותו יום, בלי לשמוע את הצד השני. אחר כך נקבע דיון שבו שני הצדדים טוענים.

מה בודק בית המשפט כשהורה מבקש לעבור לחו"ל עם הילד?

את טובת הילד: מי ההורה העיקרי שלו, היכן מרכז חייו, והאם אפשר לשמור על קשר מיטיב עם ההורה שנשאר.

האם הורה שאינו אזרח ישראלי נמצא בעמדת נחיתות?

לא בהכרח. בתיק שתיארנו, דווקא העובדה שלאם ולילד לא הייתה זיקה לישראל פעלה לטובתה.

המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.

נתקלתם בצו עיכוב יציאה או במחלוקת על משמורת?

בפגישת הייעוץ נבחן את המצב, את לוחות הזמנים ואת הצעדים הדחופים, ונבנה אסטרטגיה לטובת הילד.

Scroll to Top