דף הבית › מאמרים › משמורת משותפת

משמורת משותפת: איך נקבעים זמני השהות

מה ההבדל בין משמורת, אחריות הורית וזמני שהות, מה מעמדה של חזקת הגיל הרך, ואיך בית המשפט מחליט כשההורים לא מסכימים.

מאת עו"ד אורן ברקן · זמן קריאה: כ-7 דקות

השאלה איפה יגדלו הילדים אחרי הפרידה היא לרוב הקשה מכולן. היא נוגעת בשגרה היומית, בקשר עם כל אחד מההורים, ובתחושת הביטחון של הילדים. ההחלטות שמתקבלות בשלב הזה מלוות את המשפחה במשך שנים.

במאמר נסביר את המושגים, את הכללים ואת השיקולים של בית המשפט, ונציע כמה דרכים לבנות הסדר שעובד בפועל.

משמורת, אחריות הורית וזמני שהות

שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילדים, וזה לא משתנה בפרידה. כלומר, שניהם ממשיכים להיות שותפים להחלטות המהותיות: חינוך, בריאות, מקום מגורים ודת.

משמורת עוסקת בשאלה אצל מי הילדים גרים בעיקר. זמני שהות, שנקראו בעבר "הסדרי ראייה", מתארים את הזמן שהילדים מבלים עם כל הורה. בשנים האחרונות בתי המשפט מעדיפים לדבר על אחריות הורית משותפת, מתוך הבנה שהילדים צריכים את שני ההורים ולא "משמורן" ו"מבקר".

חזקת הגיל הרך: איפה היא עומדת היום

לפי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. ועדת שניט המליצה לבטל את החזקה, והוגשו כמה הצעות חוק בנושא, אך נכון לכתיבת שורות אלה היא לא בוטלה בחקיקה.

עם זאת, החזקה חלה רק כשההורים לא הגיעו להסכמה, וההורים רשאים להסכים על כל הסדר שמתאים לילדים. בית המשפט העליון קבע שכל עוד החזקה לא בוטלה, יש ליישם אותה. בפועל, בתי המשפט לענייני משפחה בוחנים כל מקרה לפי טובת הילד הספציפי, ומשמורת משותפת נקבעת יותר ויותר גם לילדים צעירים, כששני ההורים מסוגלים ומעורבים.

מה בית המשפט שוקל

המבחן המכריע הוא טובת הילד. בפועל, בית המשפט בוחן בין היתר:

  • מסוגלות הורית: היכולת של כל הורה לדאוג לצרכים הפיזיים והרגשיים של הילדים.
  • מעורבות קודמת: מי טיפל בילדים בשגרה לפני הפרידה, ובאיזו מידה.
  • מרחק גאוגרפי: משמורת משותפת עובדת כשההורים גרים קרוב, כך שהילדים יכולים להגיע לבית הספר ולחברים משני הבתים.
  • תקשורת בין ההורים: הסדר משותף דורש יכולת מינימלית לתאם ולהחליט יחד.
  • רצון הילדים: משקלו גדל ככל שהילדים מתבגרים.
  • יציבות ורציפות: שמירה על בית הספר, החברים והשגרה.

איך זה נראה בהליך

לפני הגשת תביעה מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ובמסגרתה ההורים נפגשים ביחידת הסיוע של בית המשפט. במקרים רבים ההסכמות על זמני השהות מושגות כבר בשלב הזה.

הפגישות האלה נקראות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). בתקופה הזו מעוכבים ההליכים המשפטיים, אבל אפשר לבקש סעדים דחופים, כמו הסדר זמני שהות זמני או צו עיכוב יציאה מהארץ.

אחרי שתקופת העיכוב מסתיימת, אפשר בחלק מהמקרים לכרוך את ענייני הילדים בתביעת גירושין בבית הדין הרבני. לכן חשוב לבחור מראש את הערכאה הנכונה.

כשאין הסכמה, בית המשפט מזמין בדרך כלל תסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, שנפגש עם ההורים ולעיתים גם עם הילדים, ומגיש המלצה. במקרים מורכבים ממנים מומחה, לרוב פסיכולוג, לבדיקת המסוגלות ההורית. ההמלצות האלה משפיעות מאוד על ההכרעה, ולכן חשוב להתכונן לפגישות ולהגיע עם תמונה אמיתית ומסודרת.

תוכנית הורות שעובדת

הסדר טוב הוא הסדר מפורט. כדאי שיכלול:

  • חלוקה קבועה של ימי השבוע וסופי השבוע.
  • חגים, חופשות וימי הולדת, בחלוקה מתחלפת או שווה.
  • איסוף והחזרה: מי, מתי ומאיפה.
  • קשר טלפוני או בווידאו עם ההורה השני.
  • איך מתקבלות החלטות על חינוך, בריאות וחוגים.
  • מה עושים כשאחד ההורים צריך לשנות מועד.

פירוט כזה נראה טכני, אבל הוא חוסך הרבה ויכוחים. ככל שההסדר ברור יותר, כך יש פחות מקום לפרשנות ולחיכוכים.

מתאם הורי ותוקף ההסדר

הסכם הורות שאושר בבית המשפט מקבל תוקף של פסק דין, ואפשר לאכוף אותו. כשההורים מתקשים לנהל את ההסדר לבד, בית המשפט יכול למנות מתאם הורי, שעוזר להם ליישם את ההסדר ולפתור מחלוקות יומיומיות. כשהנסיבות משתנות, למשל מעבר דירה, שינוי בשעות העבודה או שינוי בצורכי הילדים, אפשר לבקש לשנות את ההסדר.

מעבר דירה או מעבר לחו"ל

הורה שרוצה לעבור עם הילדים לעיר רחוקה, ובוודאי לחו"ל, צריך את הסכמת ההורה השני או את אישור בית המשפט. בית המשפט בוחן את טובת הילדים, את הסיבה למעבר, ואת ההשפעה על הקשר עם ההורה שנשאר. מעבר בלי הסכמה עלול לפגוע קשות בעמדה של ההורה שעבר.

הוצאת ילד מהארץ בלי הסכמת ההורה השני או בלי אישור בית המשפט עלולה להיחשב חטיפה לפי אמנת האג. במקרה כזה בית המשפט במדינה שאליה עברתם עלול להורות על החזרה מיידית של הילד לישראל. הורה שחושש שהילדים יוצאו מהארץ יכול לבקש צו עיכוב יציאה.

ומה עם המזונות

משמורת משותפת לא מבטלת את המזונות, אבל משפיעה על החישוב. עד גיל 6 האב חב בצרכים ההכרחיים של הילדים. מגיל 6, לפי ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15, החיוב מתחלק בין ההורים לפי היחס בין ההכנסות שלהם ולפי זמני השהות. הרחבנו על כך במאמר מזונות ילדים: איך נקבע הסכום.

טעויות שכדאי להימנע מהן

  1. לערב את הילדים בסכסוך: בית המשפט והעובדים הסוציאליים מזהים זאת, וזה פוגע בעיקר בילדים.
  2. לא לקיים את ההסדר: איחורים וביטולים חוזרים מתועדים ונשקלים.
  3. לבקש יותר זמן ממה שאפשר לממש: הסדר שלא מתאים לשעות העבודה שלכם יפעל נגדכם.
  4. לעבור דירה לפני שההסדר נקבע: מעבר כזה משנה את התמונה, ולא תמיד לטובתכם.

שאלות נפוצות

האם משמורת משותפת פירושה חצי־חצי בדיוק?

לא בהכרח. משמורת משותפת היא חלוקה שווה או קרובה לשווה, למשל 6 ימים מתוך 14 אצל הורה אחד ו־8 אצל השני. העיקר הוא ששני ההורים מעורבים בשגרה.

מאיזה גיל שומעים את הילדים?

אין גיל קבוע. דעת הילדים נשמעת בהתאם לגילם ולבגרותם, ומשקלה גדל ככל שהם מתבגרים. ההחלטה עצמה נשארת בידי בית המשפט, לפי טובתם.

מה קורה כשההורים לא מצליחים לתקשר?

תקשורת בעייתית לא שוללת אוטומטית משמורת משותפת, אבל היא נשקלת. לפעמים בית המשפט ממנה מתאם הורי שעוזר להורים לנהל את ההסדר.

אפשר לשנות הסדר משמורת קיים?

כן. אם חל שינוי מהותי בנסיבות, אפשר לבקש מבית המשפט לשנות את ההסדר.

רוצים לבנות הסדר נכון לילדים

בפגישה הראשונה נבין את המצב המשפחתי ואת השגרה של הילדים, ונבנה יחד אסטרטגיה, בהסכמה או בבית המשפט.

Scroll to Top