במדינת ישראל, חוק הנישואין מתיר סידור כספי של ענייני רכוש לפני הנישואין, במהלכו, וגם לאחריו, ובמיוחד במקרים של פרידה.
רוב ההסכמים הכספיים הללו הם, למעשה, הסכמי גירושין, שמטרתם לסדר באופן מוסדר ומסודר את תנאי ההסתדרות והחלוקה של רכוש בין בני הזוג,
בכל המקרים בהם קיימים קונפליקטים או קרעים ביניהם. הסכמי הגירושין הללו מכלילים נושאים מגוונים כמו זכויות ההורות והילדים,
תמריצים כספיים, ונקודות נוספות הקשורות למערכת היחסים הפרטית והכלכלית של בני הזוג.
הסדרים שנקבעים בהסכמים אלה נשמרים בכלל לזמן ממושך גם לאחר סיום הגירושין, במיוחד כאשר ישנם ילדים קטנים במערכת.
גם נכסים שנצברו במהלך הנישואין או הביא אותם אחד מבני הזוג לנישואין, יכולים להיות חלק מהסכמי הגירושין.
לאור המעמד המשפטי, גם כאשר מדובר בנכסים שהם "חיצוניים" לנישואין, ניתן להגיש טענות של שיתוף ודרישת פיצויים כספיים.
בשל חוסר הוודאות בהחלטות בית המשפט, עשוי להיות עדיף לסדר את העניינים בסכמים כספיים טרם הנישואין.
ההסכמים הללו צריכים אישור מבית המשפט או מהרבנות, וניתן להם להיחתם במסגרת גישור או מחלוקת,
תוך תיקול הביטחון הכלכלי והפעילות העסקית של בני הזוג.